מאמרים:

 הקשבה אמיתית לצרכי הלקוח היא הבסיס לניהול, יצירתיות והצלחה בתיק -  זה הסטנדרט שלנו.

לייעוץ מקצועי ופרטים נוספים:
072-33-80-490

משמורת משותפת או משמורת רגילה - על קצה המזלג

 

משמורת משותפת לאחר הפרידה

המשמעות הרבה בכל הנוגע לגובה מזונות הילדים שיש לקביעת המשמורת הפיזית, והכוונה למשמורת משותפת או רגילה, כלומר, לחלוקת הסדרי הראיה של הילדים אצל ההורים, יכולה להביא למחלוקת משמעותית בין בני הזוג, ויש לקחת זאת בחשבון כבר מתחילת ההליך המשפטי.

על פי חוק הכשרות והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, כל אחד מהורי הילדים הוא האפוטרופוס הטבעי של ילדו.

מכוח האפוטרופסות, נובעות זכויות וחובות של ההורים כלפי הקטין, ובראשם הדאגה הנמשכת לפעול על פי טובתו של הקטין, וזה הכלל התקף למשמורת משותפת או משמורת רגילה..

כמו כן, כפי שקבוע בחוק כאמור, תפקידי ההורים כוללים את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו.   ושוב, כלל זה התקף למשמורת משותפת או משמורת רגילה


חשוב לדעת כי כל ההחלטות בעניין חינוכו של קטין מהוות חלק מהכרעות המשותפות שעל הורים לקבל במהלך השוטף של גידול ילדיהם, גם לאחר פרידת ההורים (סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) ואין רלוונטיות האם משובר במשמורת משותפת או משמורת רגילה. בעניין זה יש לציין כי במידה וההורים אינם מצליחים להגיע לכדי החלטה מוסכמת זכאי כל אחד מהם לפנות  לבית המשפט אשר יכריע בעניין, בהתאם לעקרון טובתו של הקטין (סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) וזאת גם במקרים של משמורת משותפת. 

עוד יש לציין ולדעת כי בסוגיית משמורת קטינים, בין אם משמורת משותפת או רגילה, עומד בגאון עקרון טובת הילד אשר הינו עקרון על וניצב כעקרון מנחה. מכאן ברור, עת מכריע בית המשפט בסוגיית המשמורת והסדרי הראיה, וקובע משמורת משותפת או אחרת יעשה זאת לאורו של עקרון טובת הילד כעקרון על. היטיב לתאר זאת במילותיו שופט בית המשפט העליון מישאל חשין: "קטן הוא אדם, הוא בן-אדם, הוא איש - גם אם איש קטן בממדיו. ואיש, גם איש קטן, זכאי בכל זכויותיו של איש גדול".

כיום, קיימת חזקת הגיל הרך, הניתנת לסתירה, שעוגנה בחוק הכשרות המשפטית, הקובעת כי טובת ילדים עד גיל 6, הינה להיות במשמורת הבלעדית של אמם. ואולם, מרבית בתי המשפט פוסקים גם במקרה זה משמורת משותפת להורים. חשוב בענין זה לציין כי בעבר, אישר שר המשפטים את המלצות וועדת ציבורית הקרויה "וועדת שניט", אשר המליצה לקבוע בחקיקה כי חזקת הגיל הרך תבוטל, כשנקודת המוצא היא טובת הילד, המצריכה, כך לדעת חברי הוועדה, משמור תמשותפת שמשמעה שותפות שווה של שני ההורים באחריות על ילדיהם ובקבלת החלטות מהותיות בעניינם. 

בנוסף, בפועל, ובכפוף לתסקיר של פקידת סעד, בתי המשפט כיום קובעים ברוב המקרים משמורת משותפת, כאשר לגבי המשמורת הפיזית יש משמעות רבה להמלצות התסקיר, ולכל אלו, השלכות מהותיות על גובה מזונות הילידים, היות ויחס החזקת הילדים אצל מי מההורים מהווה משקל רב בקביעת גובה המזונות.

יש לציין כי השיקולים אותם ישקול בית המשפט בבואו לדון בסוגיית משמורת והסדרי ראיה ולהכריע האם תיקבע משמורת משותפת: שמירת קשר תקין של הקטין עם שני הוריו, רצון הילד, יציבות והמשכיות בחיי הילד, תפקודו ההורי של ההורה הלא משמורן. את ההכרעה בעניין טובת קטין מבסס בית המשפט על המכלול הראיות הפרושות בפניו. על מסכת הראיות נמנים גם הכלים המקצועיים העומדים לרשות בית המשפט. כלים אלה כוללים, בין היתר, תסקירי סעד, חוות דעת מומחים בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, והמלצות של יחידת הסיוע כיועץ לבית המשפט. 

לסיכום, הליך קביעת המשמורת והסדרי הראיה הינו בעל משמעות רבה להמשך ההליך, ומומלץ לקבל ייעוץ משפטי מקיף בדבר הזכויות המשפטיות בכל אחד מהנושאים הרלוונטיים.
 
 עורך דין ערן דוידוב | 072-33-80-490 
 
פנה אלינו עוד היום לקביעת פגישת הכרות ויעוץ מקצועי ראשוני חינם!
חייגו 072-33-80-490


או מלאו פרטים ונחזור אליך מידית

 

 
רחוב ז'בוטינסקי 7 רמת גן, מגדל משה אביב (קומה 19), 52520,
בסמוך לרכבת מרכז (צומת עלית)