מזונות אישה - עיקרי ההלכה

ע"פ חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט - 1959) אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, כלומר,  כי על יהודי יחולו הוראת הדין העברי, ההלכה, הקובעת כי מערכת הנישואין בין בני זוג יוצרת זכויות וחובות.

כך למשל, על הבעל לפרנס את אשתו ולדאוג לה, בין היתר למזון ודיור, הוצאות הבית, ביגוד ועוד, וזאת  כל עוד נמשכים הנישואין.

איך נקבע היקף המזונות? בין היתר על פי רמת החיים של בני הזוג, הכנסות הבעל, הכנסות האישה, צרכי האישה, ועוד.

גובה הכנסת האישה הינו מרכיב חשוב ביותר, היות ובנסיבות מסוימות, הכנסת האישה פוטרת את הבעל ממזונותיה, ולכל הפחות יכולה לצמצמם את החיוב באופן דרמטי.

כמו בכל זכות אחרת מכוח הנישואין בין בני זוג, עומדות כנגדה חובות כלפי הבעל, ובנסיבות בהן מופרות חובות אלו, ניתן לשלול זכויותיה של האישה למזונות. כך בין היתר, אישה מורדת בבעלה או המסרבת לשלום בית שלום בית או עוזבת את בית המגורים ללא כל סיבה מוצדקת או מסרבת להתגרש למרות קץ הנישואין או על פי הוראות בית הדין הרבני.

כאמור, כלל הנסיבות, למימוש הזכות, או לשלילתה, מורכבות ומגוונות, ותכנון נכון של הליך הגירושין, והעלאת טענות מתאימות, בערכאה המשפטית המתאימה, יכולים לקדם את ההליך המשפטי, ולמקסום האינטרסים של כל אחד מבני הזוג, וזאת, בין היתר, על מנת להביא להסכם גירושין טוב יותר.